Vayedaber

Simple Havroutah

Yoma

Daf 60b

רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: מָקוֹם שֶׁמִּתְכַּפְּרִין בּוֹ פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה. וְרַבִּי נְחֶמְיָה סָבַר: דְּבָרִים הַמִּתְכַּפְּרִין בָּהֶן פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה.

Traduction

Rabbi Yehuda maintains that this is referring to the place where atonement is achieved once a year, namely the Holy of Holies. In his opinion, the order of actions is indispensable for the services performed in the Holy of Holies. And Rabbi Neḥemya maintains that the verse is referring to the actions through which atonement is achieved once a year, meaning both the place and the garments. Consequently, in the opinion of Rabbi Neḥemya, the order for all actions performed in white clothes is indispensable.

Rachi non traduit

רבי יהודה סבר. אמקום שכפרתו אחת בשנה כתיבא חוקה אבל אהיכל ואעזרות אפי' דברים הנעשים בבגדי לבן שאין כפרתן בכהן גדול אלא אחת בשנה לא כתיבא חוקה:

דברים המתכפרים בהן אחת בשנה. בין אמקום בין אבגדים:

אַטּוּ לְרַבִּי יְהוּדָה ''מָקוֹם'' כְּתִיב? אֶלָּא, הַיְינוּ טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה: כְּתִיב ''זֹאת'', וּכְתִיב ''אַחַת''. חַד לְמַעוֹטֵי בִּגְדֵי לָבָן מִבַּחוּץ, וְחַד לְמַעוֹטֵי בִּגְדֵי זָהָב.

Traduction

The Gemara asks: Is that to say that according to the opinion of Rabbi Yehuda the word place is written? The verse merely states ''once a year,'' which apparently is referring to the order of the service in general but not to a specific place. Rather, the Gemara retracts the previous explanation in favor of the following: This is the reasoning of Rabbi Yehuda: It is written: ''This'' (Leviticus 16:34), which is a term of restriction and limitation, and it is written: ''Once a year'' (Leviticus 16:34), another term of restriction. One restriction comes to exclude actions performed in the white garments outside the Sanctuary, meaning that they are not indispensable; and one restriction comes to exclude actions performed in the gold garments.

Rachi non traduit

כתיב זאת. משמע חוקה על זאת כתיבה ולא על אחרת:

וְרַבִּי נְחֶמְיָה: חַד לְמַעוֹטֵי בִּגְדֵי זָהָב, וְחַד לְמַעוֹטֵי שִׁירַיִם דְּלָא מְעַכְּבִי. וְרַבִּי יְהוּדָה: אִי מְעַכְּבִי — מְעַכְּבִי, וְאִי לָא מְעַכְּבִי — לָא מְעַכְּבִי.

Traduction

And how does Rabbi Neḥemya interpret these two restricting expressions? In his opinion, one of the restrictions comes to exclude actions performed in the gold garments, and one restriction comes to exclude the remainders of blood that are poured at the base of the altar, meaning that these are not indispensable. If the High Priest performed a service that is supposed to come after the spilling of the blood too early, the service is valid, despite the fact that the spilling of the blood is performed in white garments. The Gemara asks: And what does Rabbi Yehuda maintain with regard to the remainders of blood? The Gemara answers: In his opinion, if the other actions performed outside are indispensable, this too is indispensable; and if the other acts performed outside are not indispensable, the remainders are not indispensable either. The pouring of the remainders of blood is no different from the sprinkling of blood in this regard.

Rachi non traduit

למעוטי שירים. שפיכת שירים דלא מעכבי דבר המאוחר להם אם הקדימו להם ואע''פ שהן נעשין בבגדי לבן אין סדרן מעכב:

ור' יהודה אי מעכבי. שאר דברים הנעשים בבגדי לבן מבחוץ בכסדרן מעכבי אף שירים כסדרן:

ואי לא מעכבי. שאר דברים הנעשים בבגדי לבן לא מעכבי הני דאינהו נמי עבודה המעכבת כפרה היא ומאי חזית למעוטה:

כִּדְתַנְיָא: ''וְכִלָּה מִכַּפֵּר אֶת הַקּוֹדֶשׁ'', אִם כִּפֵּר — כִּלָּה, וְאִם לֹא כִּפֵּר — לֹא כִּלָּה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: מִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֱמַר: אִם כִּלָּה — כִּפֵּר, וְאִם לֹא כִּלָּה — לֹא כִּפֵּר, שֶׁאִם חִיסֵּר אַחַת מִן הַמַּתָּנוֹת לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם.

Traduction

In proof that Rabbi Yehuda maintains that pouring the remainders of blood is no different from the sprinkling of blood, the Gemara cites a baraita that is referring to a case where the pouring of the remainders of the blood is entirely omitted. As it was taught in a baraita: ''And when he has finished atoning for the sacred place'' (Leviticus 16:20). This verse indicates that if he performed the atonement, he has finished the order of the service; and if he did not perform the atonement, he has not finished. This is the statement of Rabbi Akiva. Rabbi Yehuda said to him: Why do we not say that if he finished sprinkling all the blood, he has performed atonement; and if he did not finish, he has not performed atonement? This would indicate that if one of the presentations is lacking it is as though he did nothing.

Rachi non traduit

כדתניא. דלרבי יהודה שירים מעכבי כפרה כשאר המתנות אי עקר להו לגמרי הלכך אי חוקה אשארא כתיבא אדידהו נמי כתיבא:

מפני מה לא נאמר. מי מעכב על ידינו שלא נדרוש בלשון זה אם כלה כפר ואם לא כלה לא כפר:

וְאָמְרִינַן: מַאי בֵּינַיְיהוּ? רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. חַד אָמַר: מַשְׁמָעוּת דּוֹרְשִׁין אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. וְחַד אָמַר: שִׁירַיִם מְעַכְּבִי אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.

Traduction

And we say in this regard: What is the practical difference between them? Rabbi Yoḥanan and Rabbi Yehoshua ben Levi debated this point. One of them said: There is a difference between them with regard to the source from which they derive their interpretation, i.e., there is no halakhic difference between them but only a dispute as to how to interpret the verses. And the other one said: There is a difference between them with respect to whether pouring the remainders of blood at the base of the altar is indispensable to the atonement. According to Rabbi Akiva, it is not indispensable, whereas Rabbi Yehuda maintains that it is indispensable.

Rachi non traduit

ואמרינן. באיזהו מקומן (זבחים דף נב:):

משמעות דורשין. מר משמע ליה הכי ומר משמע ליה הכי:

שירים מעכבי איכא בינייהו. רבי עקיבא סבר שירים לא מעכבי והכי קאמר אם כפר עיקר המתנות כלה ואפי' לא שפך שירים ורבי יהודה סבר מעכבי והכי קאמר אם כלה הכל אז כפר ואם לא כפר הכל אין הכפרה של מתנות כפרה:

וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תַּנָּא רַבִּי נְחֶמְיָה כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר שִׁירַיִם מְעַכְּבִי! קַשְׁיָא.

Traduction

The Gemara asks: And did Rabbi Yoḥanan actually say this, that in Rabbi Neḥemya’s opinion pouring the remainders of blood is not indispensable? But didn’t Rabbi Yoḥanan himself say in tractate Zevaḥim (111a): Rabbi Neḥemya taught in accordance with the statement of the one who said that the remainders of blood are indispensable? The Gemara comments: Indeed, this is difficult.

Rachi non traduit

ומי אמר רבי יוחנן הכי. דלרבי נחמיה שירים לא מעכבי דקאמרינן לעיל שניהן מקרא אחד דרשו ומסקנא לר' נחמיה חד למעוטי שירים דלא מעכבי:

והאמר רבי יוחנן. במסכת זבחים בפרק השוחט והמעלה בחוץ (שם קיא.) תנא רבי נחמיה כדברי האומר שירים מעכבי דקאמר רבי נחמיה התם שירי הדם שהקריבן בחוץ חייב אלמא עבודה הן בפנים וקרינן בהו (ויקרא י''ז:ט') ואל פתח אהל מועד לא יביאנו וגו' ונכרת:

Tossefoth non traduit

תנא רבי נחמיה כדברי האומר שירים מעכבי'. משמע דוקא משום דמעכבי הא אי לא מעכבי לא מיחייב עלייהו בחוץ ותימה דמשמע בזבחים פרק בית שמאי (זבחים דף לט.) דרבי נחמיה בשירים החיצונים איירי והתם מייתי ברייתא דמים הנשפכים לאמה אין חייבין עליהן בחוץ ואין מחשבה פוסלת בהן ואין טעון כיבוס ופריך ליפלוג וליתני בדידה אפילו בדמים כשירים בשלש מתנות שבחטאת דאין טעון כיבוס ואין מחשבה פוסלת בהן ואין חייבין עליהן בחוץ ומשני הא מני רבי נחמיה היא דאמר שירי הדם שהקריבן בחוץ חייב ולא מיתני ליה תלתא פטורי בהדי תלתא חיובי אלמא לרבי נחמיה שלשה מתנות שבחטאת אין טעון כיבוס ואין מחשבה פוסלת בהן א''כ הוא הדין נמי דלא מעכבי ואפי' הכי הקריבן בחוץ חייב אם כן הוא הדין שירים אע''ג דלא מעכבי ליחייב עלייהו בחוץ ועוד איך יתכן זה דלרבי נחמיה שלשה מתנות שבחטאת לא מעכבי ושירים מעכבי ועוד דמשמע בריש פרק בית שמאי (זבחים לח.) ול בפ''ק (יומא דף טו.) דלא מצינו דמים שחציין למטה וחציין למעלה בחד מקום שיהו מעכבין ולפי זה הרי מצינו לרבי נחמיה ועוד הקשה רבינו יעקב מאורליינ''ש דבפרק בית שמאי (גז''ש) משמע דבחיצונים איירי ובפרק השוחט והמעלה (זבחים דף קיא.) אנן והשתא דאמר רב אדא בר אהבה מחלוקת בשירים הפנימים אבל בשירים החיצונים דברי הכל אין מעכבין כי קאמר ר' נחמיה בשירים הפנימים ועוד דבסוף פרק השוחט והמעלה (זבחים דף קיב.) גחטאת שקיבל דמה בשני כוסות דמוקי לה כרבי נחמיה וקאמר משל למה הדבר דומה וכו' ומוקי לה בשעיר נשיא אלמא רבי נחמיה בחיצונים איירי דומיא דשעיר נשיא מיהו הא לא קשיא דאע''ג דהמשל הוי בשעיר נשיא איכא למימר רבי נחמיה בפנימיים איירי מכל מקום שאר הקושיות תיקשי לן ואין לתרץ דסוגיא דריש פרק בית שמאי (זבחים דף לח:) דכרבי יוחנן כיון דבפרק השוחט והמעלה (זבחים קיא.) בנא מיתוקמא מילתא דרבי יוחנן בתר דאמר רב אדא בר אהבה כו' ותירץ רבינו חיים כהן זצ''ל דה''ק רבי יוחנן תנא רבי נחמיה כדברי האומר שירים הפנימיים מעכבין ואילו היה עושה אותן בחוץ חייב א''כ יש לחייב בחיצונים בחוץ אע''ג דלא מעכבין דגמרינן מאיברים ופדרים דאי פרכת מה לאברים ופדרים שכן תחילת עבודה שירים הפנימיים יוכיחו ואי פרכת מה לשירים הפנימיים שכן מעכבין איברים ופדרים יוכיחו ולא נהירא לריצב''א דהיכי קאמר שירים הפנימים יוכיחו שהן סוף עבודה והלא תחילת עבודה קורא אותם בהשוחט והמעלה למאן דאמר פנימיים מעכבי על כן פירש ריצב''א דלמסקנא דמסקינן דשירים החיצונים לרבי נחמיה לא מעכבי ה''פ תנא רבי נחמיה כדברי האומר שיריים הפנימיים מעכבין וכיון דמעכבין מסתבר לעשות חיצונים כמו תחילת עבודה לכל הפחות ולדמות לאיברים ופדרים דכיון דרחמנא אחשבינהו כולי האי לפנימיים דמעכבי יש לנו לעשות חיצונים כתחילת עבודה כיון דלא הוו במקום המתנות אלא ע''ג איצטבת היסוד הוו להו תחלת עבודה אחרת ואין סוף עבודה ראשונה ואע''ג דלא מעכבי חייב עליהם בחוץ מידי דהוה אאברים ופדרים דלא מעכבי וחייבין עליהם בחוץ והיינו דאמר פרק בית שמאי (זבחים דף לח:) אימור דשמעת ליה לרבי נחמיה לענין העלאה בחוץ מידי דהוה אאיברים ופדרים דמאיברים ופדרים לחודייהו יליף כדפרישית ואע''ג דפרכיה רבי עקיבא לא אם אמרת באיברים ופדרים שכן תחילת עבודה ולא אהדר ליה ולא מידי היינו משום דלא צריך דפירכא דר' עקיבא לא הויא פירכא אלא אליבא דנפשיה דקסבר שירים הפנימיים אינן מעכבין והא דפריך ליה מעיקרא נמי רבי עקיבא והלא שירי הדם שירי מצוה הן אליבא דנפשיה קאמר פי' אפילו בפנימיים ורבי נחמיה השיבו איברים ופדרים יוכיחו ולדבריו דרבי עקיבא קאמר כדמפרש התם ולא לגמרי לדבריו דאפי' לדברי עצמו צריך ראיה מאיברים ופדרים אלא בהא הוא לדבריו דמשמע דמודי ליה במאי דקרי ליה שירי מצוה ואיהו לא ס''ל הכי אלא ס''ל דפנימיים מעכבין ומינייהו יליף חיצונים לחייב בחוץ כדפרי' והשתא אתי שפיר דקתני שירי הדם סתמא במתני' ובברייתא דחייב דמשמע דבכולהו מחייב ר' נחמיה ומאותו טעם שפירש' דתחילת עבודה חשיב לחייב בחוץ וגמרינן להו מאיברים לפי שאינן במקום תחילת המתנות אלא על גב היסוד מההוא טעמא הוה ס''ד מעיקרא דמעכבין חיצונים דאם לא כן מאיזה טעם הוה סבור לומר דמעכבי מקמי דאייתי מילתא דרב אדא והוה ס''ד דאפילו חיצונים מעכבי והא ליכא קרא אלא בפנימיים וכלה מכפר אם כלה כפר אלא ע''כ מטעמא דפרישית ור''ת פירש בע''א וקשה טובא לפי' לכן לא כתבתיו ובזבחים פרק בית שמאי (גז''ש) מפורש בתוספות:

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: קְטוֹרֶת שֶׁחֲפָנָהּ קוֹדֶם שְׁחִיטָתוֹ שֶׁל פַּר — לָא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם. כְּמַאן — דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאִי רַבִּי יְהוּדָה, הָאָמַר: כִּי כְּתִיבָא ''חוּקָּה'' — בִּדְבָרִים הַנַּעֲשִׂים בְּבִגְדֵי לָבָן מִבִּפְנִים הוּא דִּכְתִיבָא!

Traduction

§ Rabbi Ḥanina said: With regard to incense that the High Priest scooped before the slaughtering of the bull, it is as though he did nothing. The Gemara comments: In accordance with whose opinion is this statement? It is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. As, if you say it is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, didn’t Rabbi Yehuda say that when it is written ''statute'' (Leviticus 16:34), a term that indicates that no details may be altered, it is written with regard to actions performed in white garments within the Sanctuary, whereas scooping incense is done outside?

אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה, צוֹרֶךְ פְּנִים — כִּפְנִים דָּמֵי. תְּנַן: אִם עַד שֶׁלֹּא גָּמַר מַתָּנוֹת שֶׁבִּפְנִים נִשְׁפַּךְ הַדָּם — יָבִיא דָּם אַחֵר, וְיַחֲזוֹר וְיַזֶּה בַּתְּחִילָּה מִבִּפְנִים. וְאִם אִיתָא, יַחְזוֹר וְיַחְפּוֹן מִבְּעֵי לֵיהּ!

Traduction

The Gemara rejects this claim: Even if you say that Rabbi Ḥanina holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, it is possible that in his opinion scooping the incense for the purpose of it being taken inside is considered like an action actually performed inside. The Gemara raises a difficulty: We learned in the mishna that if the blood spills before the High Priest completed the presentations that were sprinkled inside the Holy of Holies, he must slaughter another bull or goat, bring other blood, and then sprinkle again from the beginning inside. And if it is so, that an action performed outside the Sanctuary for the purpose of a service inside the Sanctuary is considered like an action actually performed inside, merely slaughtering the bull and sprinkling the blood again should be insufficient. Instead, the mishna should have said that he must return and scoop the incense anew. The fact that the mishna did not say this proves that the order of scooping the incense is not indispensable.

Rachi non traduit

יביא דם אחר ויתחיל. והרי כבר נקטר הקטורת וזה שוחט פר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source